איפה התהלוכה? ברכת הפרידה שלי לך!
אוי, יקר שלי, הגיע הזמן להיפרד, וחבל. אני מרגיש כמו עגבנייה שהושארה בשמש יותר מדי זמן – צבעוני, אבל בסופו של דבר, אני פשוט מתייבש. אז בוא נשאיר את הדמעות בצד ונחגוג את התקופה המיוחדת שלנו יחד!
מה אנחנו לוקחים איתנו?
בוא נסקור כמה ממה שהשארנו אחרי כל רגע ורגע:
- צחוקים בלי סוף: מי יכול לשכוח את הפעם ההיא שנפלנו מצחוק על משהו טיפשי? את נשארת לצחוק על זה גם כשכולם הסתכלו עליך כאילו משוגעת!
- הרבה זכרונות טובים: החדשות הרעות: חזרו על עצמם כל כך הרבה שאנחנו כבר שכחנו איך ממשיכים הלאה.
- אין על החבריות שלנו: את ידידתי האהובה ביותר, ולפעמים גם האחות שלא קיבלתי ביולוגית. תמיד תזכרי את זה!
לעתיד – קדימה עם חיוך!
כשהדלתות נפתחות, יש כל כך הרבה הזדמנויות חדשות מחכות לצאת החוצה. תמיד תזכרי: כשאת לוקחת צעד לכיוון החדש, את לא משאירה את העבר מאחור, אלא משתמשת בו כתשתית לבנייה על העתיד!
לעולם לא לשכוח!
גם כשיהיה מרוחק או חדש, אל תשכחי אותי, כי אני אמשיך להיות כאן עם עגבניות מתייבשות ושאלות מצחיקות שאוכל לשאול! אתה לגמרי לא רק זיכרון עבורך, אלא תהיה חלק ממני לנצח.
והכי חשוב…
אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם! תמשיכי לגרום לעולם להיות מקום יותר כיפי, תוך כדי קריאת שורות לא ברורות בזמן שאחרים מסתכלים עליך בפליאה. תעשית חיל גם במקום החדש שלך, ואל תשכחי לשלוח עדכונים!
אז… להתראות!
בסופו של דבר, הפרידה היא רק התחלה חדשה. אני מקווה לגלות עוד הרבה מעשי קסם שלך בחיים, ואני מבטיח לא לשכוח את החיבור המיוחד שלנו. ביי ביי, גדולות, ממני אוחז עגבנייה מסתובבת!