החברה לשימור והתחדשות ערים בישראל – האם זה מה שיחזיר אותנו לעבר?
כבר עשרות שנים שישראל חווה שינויים עירוניים מרשימים, ואחד מהתהליכים המעניינים שמתרחשים כאן הוא השימור וההתחדשות של הערים. מה עושים עם בניינים ישנים? למה אנחנו ממשיכים להיאחז במורשת שהיתה? והאם קל להסתגל לשינויים בתכנון העירוני? יצאנו לחקור את הנושא לעומק, ובעיקר רצינו לדעת – האם בסופו של דבר מדובר בפיתוח או בשימור?
מהי החברה לשימור והתחדשות ערים?
בראשית התהליך, יש להבין מה בעצם עושה החברה לשימור והתחדשות ערים. מדובר בארגון המוקדש לשימור הערים והתחדשותם תוך כדי התמונה המורשתית וההיסטורית שבוררת ביניהם. אבל רגע, לפני שתפסיקו לקרוא ודאו שאתם לא מתבלבלים עם “סבתא חנה” – כאן לא מדובר בשימור מתכונים דחוסים, אלא בשימור ויזואלי קונקרטי, שלא יכול להחמיץ את הלב. עלינו להכיר בעובדה שהעולם מתחדש סביבנו ואנחנו עדים של השיח הזה.
ההיסטוריה לא מתה – היא פשוט מתחדשת
בעוד חלק מהציבור ראה את השימור וההתחדשות כצעד חיובי, אחרים בחרו לקחת את ראשון הדוב ולטפול עליהם. ודווקא זה מה שעושה את העולם הזה למסקרן. כמו בתחומים רבים בישראל, כאן גם יש צדדים רבים למטבע. השימור מציע:
- הגנה על ערכים היסטוריים.
- חיזוק תחושת הקהילה והזהות.
- הפחתת הזיהום המיוצר מהבנייה החדשה.
- מניעת התנגדות ציבורית.
במובן הזה, נדמה שהחברה לשימור היא כמו השף של מסעדה כמיטב המסורת – הרבה מרכיבים, אבל בסופו של דבר המנה הסופית היא המנצחת.
האם שימור דכים הוא הדרך הנכונה?
לא כל המוזיקה שמתקיימת בשדה הזה היא נעימה לכל אוזן. רבים מתארים את הזכור כהוצאה מיותרת, על אף שנראה ברור שלדעתם שימור הוא בגדר הטרחני. אז מה אפשר לעשות עם כל התהיות האלו? אחד המילים המושמעות ביותר בימינו הוא “צמיחה”, וכשהשימור וההתחדשות נדחקים על פי קריטריונים כלכליים, הדברים מתחילים להיות יותר מורכבים.
מתי כדאי לשמר ומתי כדאי להתחדש?
ליכול להיות שיש מבנים שכל אחד היה משאיר מאחור, הם לא פופולריים, יש להם הרבה בעיות, והאיתנות הכלכלית של משק הבית עוסקת בשיפוטיות הצרכנית שלה. אבל רגע, זה גם תלוי באיזה מבנים מדובר:
- תשתיות ציבוריות ותיקות – האם יש טעם לפגוע בהן?
- בניינים היסטוריים – הגעתם ללב התיירות!
- מעבר לפיתוחים מודרניים – אי נגישות למוסדות ולשירותים.
אז בעצם, כל עסק קרוב לאלון גוזל לידי פתח משלו.
ומה קורה בעירנו?… הסיפור בקווים מקבילים
ובינתיים, בעוד הערים מתחדשות והבתים מתמלאים בתשובה לשאלה – “יש לכם מי שיכול לסדר את השכונה?”, נדמה שהיסודות הקודמים נשמרים חזק כשתחושת הקהילה רואה עתיד חיובי:
- שיתוף פעולה עם הקהילה.
- סטארט-אפים מקומיים.
- יוזמות חינוכיות מתמשכות.
כך ששימור זה לא רק להיכנס לבניין ולהפוך אותו למוזיאון, אלא גם להרגיש את האנשים שהיו בהם.
מה זה אומר עבורנו ככלכלנים?
ובכן, עדיף לקוות שהשינויים הללו יובילו ליומניות כלכליות גודלות מבחינת מקום העבודה, אך זה לא בא לידי ביטוי בכל מקרה. צריכים לשאול את עצמנו:
- מה יקרה אם ניכנס לנורות השנה?
- האם השכונה החדשה תהיה טובה יותר מהישנה?
אז אפשר לחשוב שהשימור וההתחדשות בערים הם ההווי המשתקף בידור, אבל הם גם משקפים את ההיסטוריה שלנו – ובלהט של שיחות אבולוציוניות, יש אנשים שיכולים לחשוב שאי שם ברחוב יש מקום הכנסת קפיצים.
תובנות ואנקדוטות להכרת פנימיות הסיפור
עד כה, הצלחנו להיות בסיפור שיש בו כל כך הרבה צדדים והשפעות באפס של בדיחה. כן, תהליך ההתחדשות הוא אמנם אתגר, אבל הוא גם מתגמל עיניים פתוחות וצרכים כלכליים משתנים. ונורית מבית ד”ר חיים צרפתי מוסיפה: “תמיד יש פוטנציאל ליצור קהילות חדשות כשהשימור נוגע למסורת.” זה כנראה אומר שהעבודה לא נגמרה.
שאלות ותשובות
- ש. מה חשיבות השימור בהיסטוריה של המדינה?
ת. שימור ההיסטוריה מאפשר לנו לשמור על המסורת ולהעביר אותה לדורות הבאים. - ש. איך משפרים את התחושות בעיר?
ת. שיפור התחושות יכול להגיע דרך חיבור הקהילה והמגוון של השירותים המוצעים. - ש. האם כיום יש יותר התחדשות או שימור בערים?
ת. ברור שיש חיכוכים, אבל