שיעור נטישה, אחוז נטישה, יחס נטישה או באונס רייט (Bounce Rate) הוא אחד המדדים שנזרקים הרבה לאוויר בכל הנושא של קידום אתרים.
אנשים תמיד מדברים במונחים של נוסחאות על “אם תעשה X Y Z זה יוריד את שיעור הנטישה שלך” וכו’ וכו’.
אני לא שותף לדעות האלה; שיעור נטישה זה משהו שצריך להסתכל עליו בצורה סובייקטיבית.
לפני שנתחיל, קבלו הסבר מצולם על שיעור הנטישה או Bounce Rate בהקשר של זמן שהייה באתר:
מה זה שיעור נטישה?
שיעור נטישה אומר את הדבר הבא: כמה אחוז מסך האנשים שביקרו באתר, יצאו מהאתר לאחר צפייה בעמוד אחד בלבד?
זוהי ההגדרה המדויקת למושג שיעור נטישה / יחס נטישה / באונס רייט.
עכשיו, בואי נחשוב רגע על ההגדרה הזאת –
- האם אנשים שנכנסו לאתר ויצרו ממנו לאחד עמוד אחד בלבד – אומר שהם לא קיבלו מה שחיפשו?
- האם המדד הזה אומר משהו על איכות התוכן באתר?
- האם המדד הזה משפיע איכשהו על איך שגוגל מסתכל על האתר?
התשובות לכל השאלות האלו – חד משמעית לא!
חישבו לדוגמא, על אתר מתכונים – סיכוי טוב שבנאדם יחפש מתכון למשהו ספציפי, יגיע לעמוד הרלוונטי, ידפיס את המתכון או פשוט ישאיר את העמוד פתוח, ולאחר מכן ינטוש את האתר.
במקרה הזה – חווית הגולש היא חיובית כמובן. בנאדם חיפש משהו – מצא, אמר תודה רבה ועזב את האתר. אין פה שום אינדיקציה על תוכן בעייתי / חווית גלישה שלילית או משהו בסגנון הזה.
על כן, שיעור נטישה אינו מדד בעייתי בפני עצמו.